המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

העברית המשפטית - הזמנה לשינוי



ביום חמישי 2.6.2016 נערך הכנס "העברית המשפטית - הזמנה לשינוי" במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. הכנס נערך לרגל יציאתו לאור של הספר "זאת ועו"ד! - דיוקן העברית המשפטית בישראל" שכתבו עו"ד מיכל אהרוני ועו"ד רן לוסטיגמן, מרצים במרכז האקדמי.

בכנס נשאו דברים שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, פרופ' אביעד הכהן מ"המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט", עורך הדין אביגדור פלדמן, ד"ר רוביק רוזנטל שערך את הספר וכותבי הספר. שלושה סטודנטים מהמרכז - אדר גרין, ליניר הזאז ואלירן חיון - הקריאו קטעים מהספר. את הערב פתחה חבורת הזמר "מוסיקל" בשני שירים. מילותיו של הראשון בהם שנקרא "סמבה משפטית" נכתבו במיוחד לערב זה וביקשו לעמוד על הבעיה בכתיבה המשפטית הלא ברורה ועל הפתרון של כתיבה בהירה ככל שניתן.

בכנס השתתפו בני משפחה, שופטים, עורכי דין, בלשנים, מרצים מהמרכז, סטודנטים וחובבי הלשון העברית.

השופטת אסתר חיות אמרה שעל השופטים להתאמץ להוציא תחת ידם מסמך המדבר בלשון בני אדם כך שבעלי הדין יוכלו להבין אותו גם ללא תיווכו של עורך הדין. היא קראה לשאוף לפשטות ולבהירות פסקי הדין ולהימנע מארכנות ומטרחנות, מציטוטים רבים ומריבוי אמרות אגב. לדעתה, על השופטים לשמור על מידת הענווה ולזכור שהם אינם במוקד פסק הדין. למרות כל אלה היא הוסיפה שחשוב שכל שופט ישמור על סגנונו האישי כחלק מעצמאותו. דבריה של השופטת חיות התפרסמו בידיעה שכתב איתמר לוין באתר news1 של יואב יצחק:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-379684-00.html

בהרצאתו המרתקת של פרופ' אביעד הכהן הוא הצביע בהומור על הבעיות בכתיבה המשפטית בימינו והוסיף על הדוגמאות הרבות שיש בספר.

עו"ד אביגדור פלדמן אמר שיש ירידה ברמת הניסוח בכתב ובעל-פה של עורכי הדין וגם במידת הכבוד שהדוברים רוחשים זה לזה וכלפי בית המשפט.

ד"ר רוביק רוזנטל תהה אם המשפטנים הם קהילת שיח. בין השאר הוא התמקד גם בשפה המדוברת של עורכי הדין באולם בית המשפט וגם בראיונות לתקשורת.

את הערב חתמו כותבי הספר שביקשו להשיב לאלה שמתנגדים לרעיון השפה הפשוטה. לדעתם, פישוט השפה אין משמעו רידוד השפה. הם קוראים לכך שהשפה המשפטית תהיה בהירה יותר לאלה שנושאים בתוצאות ההליך המשפטי. כך ההליך המשפטי יכבד יותר את המתדיינים. מי שיטען שאם השפה תהיה פשוטה, הדבר יפגע בפרנסת עורכי הדין, טועה, כי המקצועיות של עורכי הדין באה לידי ביטוי בראש ובראשונה ביכולת לחשוב על טיעונים מבריקים, בכושר ניהול משא ומתן ובניסוחים מדויקים, והיא אינה חייבת להתנחל בשפה מורכבת וגבוהה דווקא. כך גם סבורים שופטים בארץ ובחו"ל. שפה בהירה יותר תביא גם לצמצום השגיאות בשימוש בביטויים בארמית ובעברית. לסיום הדגימו מיכל ורן כיצד אפשר לכתוב טקסט משפטי מסורבל בצורה קצרה ובהירה שימוש בארמית ובמטבעות לשון בעברית וגם בלי ירידה לשפת דיבור ולסלנג. 

המרכז האקדמי