המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

פרוסמינר מצטיין תשע

עבודת פרוסמינר מצטיינת נבחרת על ידי אנשי הצוות ומפורסמת באתר המכללה. הסטודנטים כותבים את עבודות הפרוסמינר בקורס כתיבה אקדמית במתכונת של "הערת פסיקה". העבודה שנבחרה בשנת תשע"ז היא עבודתן של אריענה פינסקר-לרר ויעל דוד: "האמנם פלורליזם? על השפעות האיסורים הדתיים במקומות העבודה" בעקבות פסק הדין ס"ע (אזורי י-ם) 9022/10 נמרי נ' בית ספר שמידט לבנות (פורסם בנבו, 23.8.2010).

נימוקי הבחירה

העבודה עוסקת בהשפעותיהם של איסורים דתיים במקומות עבודה, ובפרט – באיסור על עטיית חיג'אב במקומות עבודה, ובהשלכותיו של איסור זה על נשים מוסלמיות. מחברות העבודה מבקרות את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שבו אישר בית המשפט החלטה של בית ספר פרטי מוכר שאינו רשמי לאסור על עטיית חיג'אב בין כתליו. בבית הספר לומדות תלמידות נוצריות ומוסלמיות, ומלמדות בו מורות נוצריות ומוסלמיות. בית המשפט קיבל את טענת בית הספר, שהאיסור על עטיית חיג'אב נועד ליצור אחידות בין התלמידות ובין המורות משתי הדתות, ובכך לקדם ערכים רב-תרבותיים. המחברות מבקרות באופן בהיר ומשכנע את גישת פסק הדין, שלפיה רב-תרבותיות במערכת החינוך מוגשמת מתוך טשטוש המאפיינים התרבותיים השונים במטרה ליצור מכנה משותף. לגישת המחברות, המנומקת באופן מעמיק – דווקא הדגשתם של המאפיינים התרבותיים השונים היא שנוטעת אצל תלמידים תפיסה סובלנית ופלורליסטית, הרואה בשוני תרבותי עניין לגיטימי.

בעבודה עומדות המחברות גם על בעיה עקרונית נוספת, והיא שהאיסור על עטיית חיג'אב במקומות עבודה עלול להותיר נשים מוסלמיות בלא ברירה אחרת אלא להתפטר מעבודתן – וזאת בין אם עטיית החיג'אב היא בחירה אישית שלהן, ובין אם עליהן לעטות חיג'אב כתוצאה מלחצים משפחתיים וחברתיים. המחברות מסבירות כיצד אילוץ זה להתפטר עלול לפגוע באופן משמעותי במצבה התעסוקתי של אוכלוסייה המתקשה ממילא להשתלב בשוק העבודה. המחברות מפתחות נימוק זה באופן נרחב, מקיף ומשכנע תוך התייחסות הן לנתונים סטטיסטיים בישראל והן למצב במדינות אחרות ברחבי העולם. המקורות שבהם משתמשות המחברות כדי לבסס את נימוקיהן הם איכותיים ומגוונים – פסקי דין (בעברית וגם באנגלית), מאמרים אקדמיים (בעברית וגם באנגלית), ספרים, מחקרים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד.

העבודה היא מעניינת ומשכנעת, כתובה באופן בהיר ובעלת מבנה מאורגן וסדור, וניכרת בה הקפדה רבה על העקרונות השונים של כתיבה אקדמית שנלמדו בקורס.

מסיבות אלו החליט צוות הקורס לבחור בה לעבודה המצטיינת בקורס כתיבה אקדמית תשע"ז.

עו"ד מיכל אהרוני, עו"ד רן לוסטיגמן, עו"ד דנה פאר, עו"ד יואב שוטן

>> לקריאת הפרוסמינריון שנבחר

 

פרוסמינר מצטיין – מסלולי יום תשע"ו

עבודת פרוסמינר מצטיינת נבחרת על ידי אנשי הצוות ומפורסמת באתר המכללה. הסטודנטים כותבים את עבודות הפרוסמינר בקורס כתיבה אקדמית במתכונת של "הערת פסיקה", שממנה הם יוצאים לדיון בשאלות תיאורטיות העולות מפסק הדין שביקרו. העבודה שנבחרה בעקבות הקורס של מסלולי יום בשנת תשע"ו היא עבודתם של לירון ואלירן לנדסמן: "מין טיפול - בעקבות פסק הדין עפ"ג (מחוזי ת"א) 38461-10-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' דיין (פורסם בנבו, 25.11.2015)."

נימוקי הבחירה
העבודה עוסקת בשאלת העונש הראוי שיש להטיל על פסיכולוג המקיים יחסי מין בהסכמה עם מטופלת. המחברים מבקרים את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניינו של פסיכולוג שהורשע בעברה זו, לראשונה מאז נחקק החוק. המחברים סבורים שבית המשפט הטיל עליו עונש קל מדי ביחס לחומרת העברה. עמדתם העקרונית היא שגם החוק עצמו, הקובע שהעונש על העברה יהיה ארבע שנות מאסר, הוא מקל מדי.

המחברים חקרו לעומק את הסוגיה המשפטית ואת ההיסטוריה של חקיקת החוק. בביקורת שלהם על פסק הדין הם עמדו על פערים בין הרטוריקה של בית המשפט ובין התוצאה בפועל והסבירו מה הן ההשלכות השליליות לדעתם שעשויות להיות לפסק הדין. בהיבט העקרוני נימקו המחברים את עמדתם בעזרת שיקולים משפטיים וחברתיים וביססו אותה על שלל מקורות.

העבודה כתובה בבהירות, מלמדת על חשיבה ביקורתית מקורית ומנומקת, היא בנויה כראוי, ויש בה  הקפדה רבה על עקרונות הכתיבה האקדמית שנלמדו בקורס.

מסיבות אלו החליט צוות הקורס לבחור בה לעבודה המצטיינת במסלולי יום תשע"ו.

עו"ד מיכל אהרוני, עו"ד רן לוסטיגמן, עו"ד דנה פאר, עו"ד יואב שוטן

>> לקריאת הפרוסמינריון שנבחר

 

 

פרוסמינר מצטיין - תשע"ה

עבודת פרוסמינר מצטיינת נבחרת על ידי אנשי הצוות ומפורסמת באתר המכללה. עבודות הפרוסמינר בקורס כתיבה אקדמית נכתבות במתכונת של "הערת פסיקה", שממנה יוצאים הסטודנטים לדיון בשאלות תיאורטיות העולות מפסק הדין שביקרו. העבודה שנבחרה בעקבות הקורס בקיץ 2015 היא חיבורם של אדר גרין ותום אלבס: "בלי פאניקה, על חקיקה וטכנולוגיה מתקדמת, בעקבות פסק הדין: ע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.7.2015)".

נימוקי הבחירה:

העבודה נפתחת בביקורת חריפה ומדויקת על פסק הדין של השופט עמית העוסק בגניבת טלפון נייד. המחברים מעלים סימני שאלה לגבי העונש החמור שניתן לנאשם שסייע לגנב הטלפון אך בעיקר לגבי "הערת האגב" הארוכה של השופט עמית שבה הוא מפליג בדברים על חשיבות הטלפון הנייד בחיינו. מביקורת זו יוצאים המחברים לדיון מעמיק ומאתגר בחקיקה פרלמנטרית ושיפוטית בנוגע לטכנולוגיה המתחדשת. טענתם היא שהחקיקה צריכה להיות כללית מספיק כדי שתוכל לעקוב אחר החידושים הטכנולוגיים שבכל רגע נתון אין אפשרות לצפותם. כמו כן טוענים המחברים שהתגובה לעברות טכנולוגיה צריכה להיות מתונה ושקולה.

העבודה מדגימה באופן מוצלח במיוחד את העקרונות הנלמדים בקורס: חשיבה ביקורתית ויצירתית, טיעון בהיר ומבוסס, מבנה מהודק התורם לטיעון, שימוש נכון ועשיר במקורות וכתיבה רהוטה ומרתקת. הכותבים הפגינו גם הקפדה על כל הכללים האקדמיים והטכניים שנלמדו בקורס. מסיבות אלו מצאנו את העבודה ראויה לפרסום ואנו מקווים שהקוראים ייהנו ממנה כפי שאנו  נהנינו.

צוות הקורס: עו"ד מיכל אהרוני, עו"ד רן לוסטיגמן, עו"ד דנה פאר ועו"ד יואב שוטן

>> לקריאת הפרוסמינריון שנבחר

פקולטה למשפטים