המרכז האקדמי למשפט ולעסקים

הקליניקה לשינוי חברתי

    

בהנחיית עו"ד קרן שמש-פרלמוטר​, מנהלת הקליניקות

בשנת 2005 הגישו הקליניקות במרכז האקדמי למשפט ועסקים עתירה תקדימית נגד החוק, שהתיר העברה מלאה של סמכויות לניהול בית הסוהר - לידיים פרטיות. הקליניקות פנו לארגונים שונים, על מנת שיצטרפו לעתירה - אך איש לא ראה בהפרטה בעיה חוקתית או פגיעה בזכויות אדם.
כארבע שנים מאוחר יותר, קיבל בית המשפט העליון את עתירתנו, ביטל את החוק, וקבע כי העברתן של סמכויות הכליאה לידי תאגיד פרטי מהווה פגיעה קשה בזכויות האסיר ובכבודו.

 

אכן לקליניקות תפקיד מרכזי בהובלת שינוי חברתי. החופש האקדמי העומד לרשותנו, בצד חשיבה חדשנית ורעננה, בעיקר מצד סטודנטים, שעדיין לא נשחקו על ידי המערכת, מאפשרים לבדוק את גבולות המשפט, ולאתגר את המערכת המשפטית בעשייה מתקדמת למען זכויות אדם.
 

הקליניקה לשינוי חברתי עוסקת במגוון של נושאים עקרוניים, שבמרכזם פגיעה בזכויות אדם של אוכלוסיות מוחלשות, ומנסה להתמודד איתם - לא ברמה הפרטנית, של סיוע לפונה הבודד/ת, אלא על ידי יצירת שינוי חברתי אמיתי: בין היתר, על ידי הגשת עתירות לבג"צ או קידום חקיקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אלה הנושאים העיקריים בהם עוסקת הקליניקה:

נגישות לאנשים עם מוגבלות - במסגרת מהלך להקלת הנטל מעל עסקים, משרד המשפטים מבקש לדחות את תחולתו של פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, באופן שפוטר עסקים מביצוע חובות הנגישות. הקליניקה, בשיתוף ארגונים, פעילים ואנשי אקדמיה הוציאו מכתב, המביע התנגדות נחרצת לכל פגיעה בזכויות אנשים עם מוגבלות לנגישות, לשוויון ולכבוד.

צעירים חסרי עורף משפחתי - ילדים, הגדלים במוסדות של המדינה או במשפחות אומנה (מחמת התעללות בבית, יתמות או העדר תמיכה הורית מסיבות אחרות) מוצאים עצמם ללא כל מסגרת בהגיעם לגיל 18. מחקרים מראים, כי הם עלולים להגיע לרחובות - לפשע, לסמים, לזנות. סטודנטים של הקליניקה, בשיתוף צעירים/ות מעמותת "מקום", ניסחו הצעת חוק, שמקנה סל מעברי לצעירים בוגרי מוסדות. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי הח"כים קארין אלהרר ואלי אלאלוף.

בשנת הלימודים תשע"ו, צעירות בוגרות פנימיות וסטודנטים מהקליניקה לומדים ביחד את הנושא (ילדים בסיכון, הוצאת הילדים מבתיהם, מסגרות חוץ ביתיות ועוד), ופועלים בקבוצות משותפות לקידום פרויקטים שונים המקדמים זכויות ילדים וצעירים חסרי עוגן משפחתי.

זכויות משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים - הקליניקה שותפה בקואליציה, בה חברים מאות הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וכ - 50 ארגונים הפועלים לקידום זכויותיהם. הקואליציה מבקשת לקדם הצעת חוק, שתעגן את זכויותיהן של משפחות, אשר להן בן או בת עם צרכים מיוחדים - למידע נגיש על זכויותיהן, לתמיכה נפשית, לליווי בהליכי האבחון והטיפול בילד/ה, להתאמות שיאפשרו להורים לעבוד, ועוד.

בעקבות סקר שנערך בקרב חברי הקואליציה, הקליניקה הכינה מסמך, שממפה את צרכי המשפחות. על בסיס מסמך זה, הכינה הקליניקה, בשיתוף הקואליציה, מסמך עקרונות, שמציג את עיקריה של הצעת החוק העתידית. שני המסמכים הוגשו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בישיבה חגיגית שהתקיימה ביום 21 בפברואר 2012, במסגרת אירועי יום המשפחה המיוחדת. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי חברי הכנסת קארין אלהרר, אילן גילאון, חיים כץ ואורלי לוי אבקסיס.
 
קצבה למשפחתו של ילד נכה שנפטר - במסגרת פעילותנו בקואליציית ההורים (לעיל), גילינו כי קצבת ילד נכה נפסקת מיד עם פטירתו של הילד. לבקשת הקואליציה, פנינו במכתב לשר הרווחה, בבקשה לתקן את תקנות הביטוח הלאומי, ולהאריך את תקופת תשלום הקצבה בשלושה חודשים לאחר פטירת הילד/ה, הן בשל הקושי הכלכלי בו מצויות משפחות רבות לילדים עם צרכים מיוחדים, הן בשל המשבר הנפשי שבקבלת מכתב מהמוסד לביטוח לאומי ימים ספורים לאחר פטירת הילד/ה, והן על מנת ליצור קוהרנטיות בחקיקה - שכן גמלאות ילדים משולמות שלושה חודשים לאחר פטירת הילד. הצעת החוק אומצה כהצעת חוק ממשלתית, ופורסמה כתזכיר.
 

זכויות הזקנ/ה - זקנים הם המיעוט היחיד, שכולנו נשתייך אליו יום אחד, וכולנו אף רוצים בכך. למרות זאת, זקנים בישראל מתוארים באופן סטיגמתי ושלילי – בין היתר, כחלשים וכנזקקים (תופעה המכונה "גילנות"). החוק שמסדיר את זכויותיהם של הזקנים, חוק האזרחים הוותיקים, מעניק לזקנים בעיקר הטבות והנחות – ולא זכויות אדם.
סטודנטים בקליניקה, בשיתוף עם עמותת "המשפט בשירות הזקנה", ניסחו הצעה לתיקון החוק, כך שיעגן זכויות אדם בסיסיות לזקנים, לרבות הזכות לשוויון, לאוטונומיה אישית ולקבלת מענה לצורכיהם המיוחדים. הצעת החוק הוצגה בפני השר לאזרחים ותיקים, מר אורי אורבך, והועברה לבדיקתה של לשכתו.

זכויות נפגעי עבירה - בשנת 2001 הכירה הכנסת בזכותם של נפגעי/ות עבירה למעמד בהליך הפלילי המתנהל נגד התוקף. אלא שלמרות המלצותיהן של ועדות שונות שהתכנסו לקראת חקיקתו של החוק ולאחריו, ובשונה מהמצב במקומות אחרים בעולם, לא הכיר המחוקק הישראלי בזכויותיהם של נפגעי עבירה לסיוע משפטי, לפיצוי כספי ולשיקום. נפגעת עבירה זקוקה לעיתים לסכום כסף מיידי על מנת לממן טיפול רפואי דחוף (שיניים שנשברו), ציוד שנשבר במהלך התקיפה (משקפיים, מכשיר שמיעה), בגדים שנלקחו כראיות וכד'. לעיתים היא נזקקת לשיקום תעסוקתי, בשל קושי להשתלב בחזרה במעגל העבודה, או לדיור חלופי - במקרה שהתוקף חי עמה בבית.
סטודנטים בקליניקה, בשיתוף עם מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, ניסחו הצעת חוק, שתסדיר זכויות אלו ואחרות של נפגעי/ות עבירה. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי רשימה ארוכה של חברי כנסת, בראשות ח"כ מיכל רוזין.

זכויות תלמידים עם לקויות למידה – ל - 10% - 15% מהילדים יש לקויות למידה. בישראל אין חקיקה המסדירה את זכויותיהם במערכת החינוך. כתוצאה מכך, הם אינם מאובחנים על-ידי המערכת: בעלי האמצעים נשלחים לאבחון פרטי. אלה שידם אינה משגת לממן את האבחון – נותרים פעמים רבות ללא מענה. רבים מהילדים שאובחנו כלקויי למידה, לא יקבלו בבית הספר את ההתאמות בדרכי הלמידה להן הם זקוקים. תוצאת הדברים – נשללת זכותם של ילדים אלה לחינוך ולשוויון הזדמנויות. בד בבד נפגעים גם מעמדם החברתי והדימוי העצמי שלהם.
בשיתוף עם הקליניקה לחינוך המרכז האקדמי, ובשם עמותות בזכות, קשר, הלה וניצן, פנינו במכתב לשר החינוך, וביקשנו לעגן את זכותם של תלמידים לקויי למידה לאבחון חינם ולהתאמות בלימודים. שר החינוך, הרב שי פירון, השיב כי הנושא ייבדק על-ידי צוות מקצועי של המשרד. זמן קצר לאחר מכן, פרסם המשרד נהלים המסדירים את התחום, ומקלים מעל לנטל הכלכלי שמוטל על משפחות התלמידים.

הזכות לבחור בית חולים פסיכיאטרי  - לפי הדין בישראל, חולה הזקוק לטיפול רפואי זכאי לבחור את נותן השירות. בניגוד להוראה זו, אנשים עם מוגבלות נפשית אינם זכאים לבחור באיזה בית חולים פסיכיאטרי יתאשפזו. מצב זה פוגע בזכותם של אנשים עם מוגבלות לאוטונומיה אישית. בנוסף, הגבלה זו פוגעת בסיכויי החלמתם ושיקומם. הקליניקה לשינוי חברתי ניסחה הצעת חוק, שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ דב חנין. לכתבה שפורמה בעיתון דה מרקר בנושא זה ראו: http://www.clb.ac.il/uploads/26_3_2014.pdf

ויתור על סודיות רפואית - מבקשי עבודה רבים נדרשים לחתום על כתב ויתור סודיות רפואית כתנאי להעסקתם, וכחלק מהליך קבלתם לעבודה. בכך הם נפגעים פגיעה כפולה: ראשית – נפגעת זכותם לפרטיות, שהרי חשפו את עברם ו/או מצבם הרפואי בפני מעסיק פוטנציאלי, ללא הגבלת זמן והיקף. שנית – חלק מן המעסיקים יבחרו שלא לקבל לעבודה מועמדים שחלו במחלות, הנושאות סטיגמה שלילית (מחלות נפש, איידס, סרטן ועוד). כך, מלבד הפגיעה בפרטיותם, המועמדים סובלים גם מהפליה פסולה.
הקליניקה יזמה וניסחה הצעת חוק, שתאזן בין צורכי המעסיק להבטיח את התאמתו של מבקש עבודה - לביצועה, לבין זכותו/ה של מבקש/ת העבודה לפרטיות ולשוויון. חברי הכנסת דב חנין ויריב לוין הניחו את ההצעה על שולחן הכנסת.

בוררות חובה - שר המשפטים יעקב נאמן יזם הצעת חוק, לפיה רוב התביעות, המגיעות לבית משפט השלום, יידונו בפני עורכי דין פרטיים, במסגרת של הליכי בוררות. הקליניקה פנתה במכתב לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לגנוז את הצעת החוק, שפוגעת בזכות הציבור לגישה לערכאות, ומהווה הפרטה אסורה של השפיטה.

עם החלטתה של ועדת שרים לענייני חקיקה לתמוך בהצעת החוק, פנינו שוב, במכתב מקוצר, לראש הממשלה, ליו"ר הכנסת, ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט וליועצים המשפטיים הרלבנטיים בקריאה להסיר את הצעת החוק מסדר היום. בעקבות פעילות של הקליניקה וארגונים נוספים, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ דוד רותם, דרש לקבל מידע עובדתי ממשרד המשפטים. מאז לא הועלתה שוב ההצעה לדיון.

 

פקולטה למשפטים